אז לפני כמה ימים התחשק לי מאוד לאכול סלט שאכלתי פעם ב״גרג״, סניף קרית חיים. חיפשתי בכל הבית את התפריט (אחרי ויכוח קצר עם בעלי היקר על קיומו של תפריט כזה ועל האפשרות למשלוח) ואחרי שמצאנו את התפריט (ומתוך שכך, אתם מבינים שצדקתי, כי האישה ת-מ-י-ד-! צודקת!) מצאנו את המנה המבוקשת ואפילו בחרנו קינוח (פאי פקאן ואם לא יהיה עוגת גבינה או עוגת פירות)
המנה שאותה כל כך רצינו: סלט חלומי ופטריות
ציטוט מהתפריט: ״קוביות גבינת חלומי, אגוזי מלך ופטריות מוקפצות בפטרוזיליה, שום וטריאקי, על מצע חסות, כרוב, עגבניות שרי, גזר ומלפפון. מתובל בויניגרט נענע ותערובת גרעינים קלויים״
כל התיאור הנפלא הזה במחיר של 63 ש״ח
 |
| מתוך האתר של גרג ו... כל קשר בין המצולם למציאות אינו קיים בעליל! |
והקינוח הנבחר היה פאי פקאן במחיר של 37 ש״ח.
התיאור של המנה הוא״פאי: מבחר פאיים אישיים, מוגש עם כדור גלידה וקצפת״
קישור לתפריט כפי שמופיע באתר האינטרנט: להגדרתם ״תפריט רגיל״
(שברור לחלוטין שצריך להיות שונה מתפריט משלוחים שכן, יש מנות שאי אפשר לשלוח כמו ״ארוחת בוקר זוגית גרג״. או שזה אפשרי, אבל זאת תהיה חוויה מאתגרת לכל העובדים בסניף)
לפני שאני אתחיל לפרט את ההבדלים בין המנה שמתוארת בתפריט ולבין מה שקיבלנו בפועל (לטוב ולרע), חשוב לי להתחיל ממה שקרה כשבעלי הזמין את המנה.
טילפנו (בעלי שוחח), ענתה בחורה נחמדה, שאלה אותו על איזה בסיס אנחנו רוצים את הסלט. (לא בטוחה אם אני זוכרת נכון את הברירות, אבל אנחנו בחרנו בסלט קצוץ), מסרנו את מספר כרטיס האשראי ואז התחיל קטע מאוד מעניין בשיחה, מהסוג שגורם לך לתהות מה כאן לא בסדר או לפחות מרגיש לא בסדר: בגב התפריט מצויין שמחיר המשלוח הוא 10 ש״ח, אבל מעל 100 ש״ח המשלוח הוא חינם. לא היתה לנו שום בעיה לשלם עבור המשלוח, שכן ההזמנה שלנו עלתה בדיוק 100 ש״ח. אבל כשביקשנו לשלם את דמי המשלוח בכרטיס האשראי, הבחורה בצדו השני של הקו התעקשה שניתן את הכסף במזומן לשליח עצמו.
לא אהבתי את ההרגשה. אני לא אוהבים שכופים עלי לשלם טיפ, להחליט עבורי כמה אשלם ובטח שלא איך לשלם. השעה היתה שעת ערב, מזומן לא היה לגמרי נגיש... חיפשנו מטבעות בכל מיני מקומות בבית במקום להנות לנו בשקט. חשוב לי מאוד לציין שאני תמיד משאירה טיפים, 15% גם כשהשירות לא משהו. אם השירות ממש טוב, אני משאירה יותר וכמובן ניגשת למנהל בכדי לשבח את אותו האדם שנתן לי שירות.
אבל במקרה הזה, ממש נכפה עלי לתת לו טיפ בהסוואת ״דמי משלוח״, למרות (זה לא משמעותי בעיניי) שעלות ההזמנה היתה בדיוק 100 ש״ח וגם לשלם אותם במזומן לשליח. נו, באמת. זה פשוט עלבון לאינטלינציה שלי. עדיף שכבר תגידי לי ״בבקשה תתני טיפ לשליח, אנחנו בדרך כלל לא שולחים מלצרים לעשות משלוחים״, מאשר תגרמי לי להרגיש לא נעים. אבל החלטנו שאנחנו מזמינים, מפנקים את עצמנו באוכל שאנחנו אוהבים (מכירים את הסלט מאכילה במסעדה), בבית שלנו, בפיג׳מה (בלי צורך להתאפר, להתארגן), בשקט (אלא אם נוגה שלנו מתעוררת)ֿ פשוט בבית!
כשהגיעו המנות היינו מופתעים. ובכן...אני לא יודעת מאיפה להתחיל
הכי פשוט: הפאי שכל כך רציתי (אנקדוטה קטנה: רציתי את פאי הפקאן המון זמן. עברתי 9 בתי קפה שונים בקריות עד שהזמנו מגרג. בביקור הראשון שם, גם להם לא היה. אבל היתה שם מלצרית מתוקה ששאלה אם היא יכולה להציע לי משהו אחר עם פקאן. בכל מקרה, בכל בית קפה שהייתי ושאלתי אם יש פאי פקאן, אנשים לא הבינו מה אני רוצה מהם בכלל, שאלו מישהו אחר ובשמונה מקרים - לא היה, עד שהגענו להזמין מגרג).
אז הנה הגיע הפאי המיוחל לו חיכיתי כל כך: קודם כל, היה טעים. מאוד טעים! אבל אחרי שניה קלטתי שחסר לי משהו, שאני רוצה לחמם מעט את הפאי ולאכול אותו עם הגלידה והקצפת. אבל... אין גלידה ואין קצפת.
עם הסלט זה הרבה יותר מבאס. אבל אני אתחיל במה שהיה טוב בסלט. בתפריט לא היה מצויין שהמנה מגיעה עם לחם הבית, אבל הוא הגיע עם לחם הבית, שהיה מעולה!!! זכינו גם בלחם ממש גדול ובאמת טעים בצורה יוצאת דופן. גרמנו לנו לקצת נחמה משאר החוויה ובעיקר מהסלט שכל כך רצינו:
ה-סלט: הבסיס לא דומה לבסיס שמתואר בתפריט, אבל זה בסדר כי שאלו אותנו בטלפון על איזה בסיס אנחנו רוצים את הסלט. קצת הזוי, כי הרי הסלט הוא כל הרכיבים שלו יחד. מצד שני, כולנו כבר יודעים שבכל בית קפה כשמזמינים סלט כלשהו, מקבלים הרבה סלט ומעט ממה שהוא בעצם שם הסלט (יווני, טונה, רוקפור, בטטה וכו׳). כך שגם כאן, אמרתי לעצמי לא נורא: הפאי הגיע בלי קפצת וגלידה, אבל הסלט הגיע עם לחם הבית הטעים.
במקרה שלנו, היחס בין הירקות ל״חלומי, אגוזי מלח ופטריות מוקפצות״ היה מטורף!!! המון ירקות (לצערי, בחרנו סלט קצוץ או משהו דומה שהוא סלט שמכינים בבית בשלוש דקות) ומעט מאוד מאוד ממה שאני מגדירה כ״שם הסלט״. מעט מאוד ממה שקיבלנו במסעדה בפעם הקודמת. וגם תוכן ״שם הסלט״ היו כמה בעיות. מכל דבר היה מעט, עד כדי שני אגוזי מלך. כן, אני מאלה שאחרי שמערבבים את הסלט, אני ״צדה״ אחרי מה שאני אוהבת כדי ליצור את ״הביס המושלם״ (ע״ע ״כשהארי פגש את סאלי״). ובמסע הצייד שלי הגעתי לאגוז אחד, מעט גבינה והרבה פטריות״.
שורה תחתונה: היה מבאס.
אבל האמת היא שהדבר שבאמת השאיר טעם לא נעים בפה, היה שיחת הטלפון שבה בעלי התעקש לשלם את דמי המשלוח במזומן והבחורה ״מרחה״ אותו לשלם במזומן ישירות לשליח. אחרי השיחה המעיקה הזאת, כבר לא רצינו להתקשר שוב למסעדה ולהתחיל להתלונן על המנות ועל החוסרים. ניסינו להתנחם בלחם הבית שלהם שנגמר לפני שעברה תחושת האכזבה וההרגשה שיש שם, איפשהו באח״י אילת מלצרית שמרשה לעצמה לזלזל ככה באינטיליגנציה של הלקוחות שלה, שוב בעניין דמי המשלוח.
אני באמת רוצה לציין ש:
א. לפעמים, אם אין לנו מזומן לטיפ - אנחנו מוותרים על ההזמנה לגמרי/לא הולכים למסעדה או לא מתיישבים מבלי לברר האם אפשר להשאיר את הטיפ באשראי
ב. כפי שציינתי, אני תמיד משאירה טיפ נחמד, אפילו נחמד פלוס
 |
| לא יודעת אם מיקום הצ׳ק בוקס נובע מהמחשב/דפדפן שלי או בעיה באתר שלהם |
אבל - אני שונאת (!!!) להרגיש שעובדים עלי. אז להזמין משם שוב - לא יקרה לעולם. לשבת שם שוב, אולי... אבל אם כן, אני אשב קרוב יותר לטלפון, כדי לשמוע כיצד המלצריות ״מורחות״ עוד לקוחות לשלם טיפ (ועוד בגובה שהן קובעות) בתואנה שמדובר ב״דמי משלוח״
חשוב מאוד לציין שידוע וברור לכולנו שבכל פרסום בימינו יש שורות קטנות למטה שהן מעין כסת״ח לכל טענה: ״ט.ל.ח/החברה רשאית... ניתן להפסיק...״ והכול לגמרי בסדר, ברור שהחברה רוצה להישאר רווחית וזכותה גם לבחור להגדיל את הרווחיות שלה. אבל נראה לי שראוי (יותר מן הראוי, הכרחי) לעדכן את הלקוח בגין השינויים שנעשו בתפריט. אגב, ראוי גם לציין באתר עצמו שינויים שנעשו, באתר לא מצויין בכלל שיש משלוחים.
שורה תחתונה: באסה.
היו שלום ותודה על הלחם :-)
(לאנשים שפחות בקטע של ״מדריך הטרמפיסט״ רק רציתי להיות עם גרג, בשלוות ביתי ופיג׳מתי ובסוף נשארתי רק עם חתיכת לחם טעימה בידי (על השאר יכולתי לוותר)
