אני רז, בת שלושים ואחת. אמא לתינוקת מדהימה, רעייתו של גבר מסוקס, בעלת ניסיון עשיר במקומות עבודה שונים (בתחומים שונים). וגם אישה שאוהבת אוכל, אני אוהבת לכתוב (בעיקר סוגריים), אוהבת צילום וכן - אני גם ביקורתית מטבעי (מזל בתולה - בימים שאני מאמינה במזלות).
אני אנינת טעם: אני יודעת להבדיל בין מי ברז, מי "בריטה" (מים שבריטה מ"קומיוניטי" מזגה) ומים מינרליים שונים (בעיקר מזהה את "עין גדי"). את אנינות הטעם שלי אני זוקפת לזכותה של אמי האהובה: בשלנית מעולה ואופה בחסד עליון!!! (כל מה שיוצא מהתנור שלה - מעדן לחך ומזור לנפש).מכיוון שיש לי מערכת עיכול רגישה, הבטן שלי מזהה (כעשר שעות לאחר האכילה) עד כמה המזון שהוכנס אליה היה איכותי.
אני אוהבת בשר (רצוי סטייק איכותי) אני אוהבת ירקות ופירות (בכל מיני צבעים ומרקמים), אני אוהבת אוכל איטלקי ובעברי - מכורה (אבל מכורה ברמות קשות!) לפיצה וכן, אני בררנית (רב הזמן) ויש לי מה להגיד (תמיד).
אני אוהבת לנסות משקאות חדשים שיוצאים לשוק ואפילו מבקשת מבעלי שיביא לי כל מיני מיצים מעניינים או מים מינרליים מקומיים כשהוא טס לחו"ל (ותיבת נגינה - אני אוהבת ואוספת), ממי שטס לאיטליה אני מבקשת גוש גבינת פרמזן או סקיאצ'אטה (זה רחוק שנות אור מלאכול את זה טרי באיטליה... אבל עדיין טעים אפילו יממה אחרי, כשמחממים בתנור).
לפני שנולדה התינוקת המתוקה שלי - נהגתי להזמין אוכל או להביא אוכל הביתה כמעט כל יום, לפעמים עם חברים, אבל רב הזמן רק עם בעלי. מאז שנולדה הגוגייה שלי (גוגו + עוגיה) אני מזמינה או יוצאת לאכול פעם בשבוע.
יש לנו מסורת של חברים טובים (אנשים שלא ראו איך נראה מועדון מבפנים כבר הרבה שנים ומזיזים את התחת שלהם בעיקר בחתונות ושאר אירועי משפחה). אנחנו נפגשים בערבי שישי, מחפשים מקום להזמין ממנו אוכל, מחכים (לפעמים זמן סביר, לפעמים יותר) ואוכלים. בינתיים מדברים על השבוע שעבר על כולנו ומריירים (כל שבוע יש "מורעב תורן" אחר) עד שמגיעה השאלה הקבועה "מתי הזמנו?". מפה לשם, כבר הספקנו לאכול כמעט מכל מקום אפשרי באיזור חיפה (קריות, נשר ואפילו עוספיה).
בשנתיים האחרונות נהייתי יותר ביקורתית כלפי המזון שנכנס לפה שלי והכסף שיוצא מהכיס שלי (אם זה לא בריא במיוחד - אז לפחות שיהיה טעים מאוד ובמחיר סביר). אני ישירה וכנה עד כאב או עונג (תלוי מה אני אומרת/כותבת), ואני מאוד אוהבת לפרגן לבתי עסק קטנים, חדשים ואיכותיים - אם הם ראויים לכך.... להודות לאנשים טובים ואוהבת להשאיר תשר יפה. יחד עם זאת אני ביקורתית ורוצה להרגיש שקיבלתי תמורה הולמת לכסף שהשארתי על השולחן. כולם אומרים לי כל הזמן "למה שלא תכתבי בלוג על אוכל". אז אתם יודעים מה.... שמעתי את זה מספיק פעמים, עכשיו אני מפסיקה לשמוע ומתחילה לכתוב.
אני אכתוב ביקורת על כל מקום אפשרי שאכלתי בו. אני אתייחס לשירות שקיבלתי, זמן הגעת האוכל לשולחן (במסעדה או בבית), אופן ההגשה (על הצלחת או האריזה), הטעמים (של מנות שונות) וכן גם האם כאבה לי הבטן בבוקר שאחרי... אני בהחלט מתייחסת לאווירה במקום אליו אני יוצאת (מוסיקה, עיצוב, ריחות ושאר הקולות) וגם לרמת הניקיון (אני אוהבת להציץ במטבחים וגם לבדוק את חדרי השירותים). כן, חשוב לי שיהיה נקי איפה שאני אוכלת. חשוב לי שאני אקבל שירות עם חיוך, חשוב לי שהאוכל יהיה לי טעים, יגיע בזמן סביר לשולחן ובעיקר שכל החוויה - תהיה נעימה, טעימה ומשתלמת. לפעמים אני אשווה בין כמה סניפים של אותו העסק (כן, יש הבדלים משמעותיים מאוד בין סניפים שונים: מספר ההבדלים בין כמספר העובדים במקום).
לפעמים אני אכתוב ואתאר את המנות באופן פיוטי ופילוסופי ולפעמים במילים פשוטות ובלי דימויים ותיאורים ארוכים. אבל כשאוכלים אוכל טעים וכל החושים משתתפים - מגיעים למקומות רחוקים ונסתרים בנפש ובדמיון.... וכן, אוכל - זו חוויה. אבל רצוי שתהיה חוויה מעולה!!
אז אם אתם... אוכלים לפעמים ו....אוהבים לאכול, אוהבים לקרוא (גם סוגריים),
אוהבים לאכול,אוהבים לקרוא (גם סוגריים),לא לוקחים קשה מידי ציניות והומורייכולים להכיל רגשנות (ומילים כמו "להכיל"),מחפשים לאיפה לצאת או מאיפה להזמין, רוצים לקבל שירות ואוכל איכותי - הגעתם למקום הנכון.
זהו, זאת אני וזהו בלוגי
אם בא לכם, תישארו, תקראו, תסתכלו על תמונות, תגיבו, תאכלו ותהנו מכל רגע בחיים (או נסו ללמוד ממנו)
בתיאבון וקריאה טעימה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה